אל מול היציעים הגדושים באדום, היה מרגש לראות את הקהל הכחול שלא התבטל מנגד. על אף החששות לקראת העונה, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לפתיחת העונה. טור אוהד

צילום: אסף הופמן
אני לא יודע איך אתם יצאתם מהמשחק אתמול (מוצ"ש) אבל אני יצאתי מיציע 11 עם ראש מורם עת שהתערבבתי בגוש האדום שעשה דרכו לביתו. היה זה משחק גביע הטוטו, בסגל חסר ואחרי תבוסה כואבת במשחק הקודם, ועדיין - הקהל של הפועל פתח תקוה הוכיח פעם נוספת שהוא עשוי מחומר אחר. אחרי שמונה שנים ארוכות ומייגעות בליגה הלאומית, מול יציעים ריקים במגרשים רעועים, חזרנו לבמה המרכזית ובאנו להראות לכל מי ששכח מי אנחנו. כך, לראשונה מזה שנים רבות היינו כמיעוט מול קהל גדול פי כמה באדום, אך לאורך כל המשחק שאגנו את שירי העידוד ולא התבטלנו מול היציע הגדוש למולנו. אחרי שהתרגלנו בשנים האחרונות להיות דומיננטיים וברוב המשחקים כמעט ולא היה קהל יריב מולנו, קיבלנו טעימה ראשונה ממה שצפוי לנו העונה.
הפועל עברה חלקית בבקרה התקציבית אך עדיין חסרה מספר גדול של שחקנים ולא הייתה בסגל המלא שלה. תחילת המשחק הייתה יחסית טובה, אם כי המארחים היו עדיפים. מתן פלג פתח כבלם לצידם של מתן גושה ודניאל פלשר בהופעת בכורה. איתי שכטר פתח לראשונה בהרכב אך לא הצליח לייצר מצבי הבקעה במחצית הראשונה כמו גם שאר חבריו לקבוצה. שער היתרון של האדומים הגיע לקראת סוף המחצית הראשונה מנגיחה מקרוב של אור בלוריאן, אך גם זה לא החליש את שירת הקהל הכחול שליווה את שחקני הפועל בירידה להפסקה.
הפועל נראתה מעט טוב יותר בפתיחת המחצית השנייה, אל לא סיכנה את שערו של אמיליוס זובאס. עופר טסלפפה הכניס למגרש את רז שטיין ופורצ'ן באסי במקומם של בר נאווי ואיתי שכטר ולאחר מכן גם את מקסים בבקו ועידו דוידוב במקום של פלשר ועידן ורד. הפועל החלה להתקרב אל השער האדום ולאחר ניסיון הרמה של פלג גם זכתה לכדור עונשין אחרי ספק נגיעת יד של כובש השער בלוריאן. שטיין, מי שכבש אשתקד את כל חמשת כדורי העונשין שבעט, לקח את האחריות ואיזן ל1:1 שנשמר עד הסיום.

פורצ'ן באסי. צילום: אסף הופמן
בדקות שלאחר שער השוויון של הפועל הקהל של הפועל היה בשיאו והרעיש בקול אל מול הקהל האדום שנדם. אמנם לא היה זה משחק טוב שלנו אבל לרובנו זה כלל לא היה משנה והיינו גאים בשחקנינו שחזרו מפיגור במשחק חוץ חרף כל ההקלות והתירוצים. כולנו ממתינים בקוצר רוח לסגל מלא ובריא לקראת פתיחת הליגה בעוד כשלושה שבועות ועל אף חשש מסוים מהעונה המאתגרת שלפנינו, אנחנו לא יכולים לחכות.