בעונה הקודמת של חיים איצרין במדים הכחולים הוא נאלץ להתמודד עם תנאים קשים, שכללו גם ארבעה חודשים ללא משכורת. בראיון מיוחד הוא מספר על הימים ההם ("אכלנו את החסכונות"), המשבר האישי שכמעט וסיים לו את הקריירה ("היו ימים שהיינו נכנסים לחדר, סוגרים את האור ובוכים") והמחשבות על העתיד ("אשמח לסיים את הקריירה בהפועל")
חיים איצרין. צילום: סער כרמלי
לפני שלוש שנים, ולאחר טלטלה נפשית ומשפחתית שקשה לעכל גם בשמיעה מבחוץ, עמדה בפני חיים איצרין השאלה האם לשקוע לתוך המשבר האישי שחווה, או להמשיך לשחק כדורגל. המגן השמאלי, שהיה באותם ימים בעיצומם של קרבות עלייה לליגת העל עם הפועל כפר סבא, הצליח להרים את עצמו מהמשבר ולהמשיך.
"זה קרה אחרי שעזבתי את הפועל פתח תקוה בקדנציה הראשונה", נזכר איצרין בראיון חשוף לאתר הרשמי. "חתמתי בהפועל כפר סבא והיינו בסוף השבוע שלפני האימון הראשון של העונה. אשתי דניאל הייתה בחודש השמיני של ההיריון, ובאחד הבקרים היא אמרה לי שהיא לא מרגישה את הדופק של העובר בבטן. הגענו לבדיקה בבית החולים ושמענו את הבשורה הקשה שלתינוק אכן אין דופק. עברנו 'לידה שקטה' ואני לקחתי הפסקה קצרה מהכדורגל כדי להתאושש. לאחר כמה חודשים דניאל נקלטה שוב, הפעם עם תאומים זהים. זה היה בבוקר של משחק בפלייאוף העליון עם הפועל כפר סבא, כשהגענו לבדיקה שבה גילו להם תסמונת בשם TTTS. בבדיקה אמרו לנו שעובר אחת מת, והעובר השני פגוע מוחית ברמה של 100 אחוז. זה היה קושי מטורף, כזה שלא האמנתי שאוכל להתמודד איתו, שלא לדבר על דניאל, שנשאה אותם איתה גופנית ורגשית. החלטנו לסיים את ההיריון בניתוח, וגם החלטתי באותו יום לעלות ולשחק את המשחק שהיה לנו נגד הפועל רמת גן. דניאל ליוותה אותי למשחק, כשהיא יושבת ביציע עם עובר מת בבטן. למחרת עשינו את הניתוח".
חיים ודניאל לא התייאשו. האמירות הברורות של המומחים איתם התייעצו, לפיהן אין קשר בין שני האירועים הטראגיים וכי אין מניעה שינסו להמשיך להביא ילד לעולם, חיזקה אותם. "הרופא אמר שזה היה צירוף מקרים של אחד לכמה מיליארדים", מספר איצרין. "היום כשאני מסתכל על התקופה הזאת אני נזכר שהיינו שבורים, ממש שבורים. אני זוכר ימים שהיינו נכנסים לחדר, סוגרים את האור ופשוט בוכים. הייתה לנו סוג של התאבלות לא רשמית אחרי מה שקרה". בסופו של דבר הגיע הסוף הטוב עבור חיים ודניאל, ולפני שנה וחמישה חודשים נולד לו ארי. "זכינו בילד חמוד, שאנחנו שמחים ונהנים לגדל אותו ולראות אותו מחייך", מתמוגג איצרין. "ועדיין יש צלקת עמוקה מאוד ממה שקרה באותם חודשים. גם מבחינת הקריירה זה היה לא פשוט, ובאמת שבאותם ימים שקלתי גם לפרוש מרוב שהאירועים האלו היו קיצוניים ומטלטלים. בסופו של דבר אשתי נתנה לי המון כוחות להמשיך בקריירה וכנראה שבלי התמיכה שלה לא הייתי משחק היום כדורגל".
"בלי התמיכה של דניאל כנראה שלא הייתי משחק כדורגל היום". דניאל, חיים וארי איצרין
התיקון
איצרין חגג בחודש שעבר יום הולדת 34, והוא השחקן המבוגר ביותר בסגל של הפועל פתח תקוה העונה. זו גם הקדנציה השניה של המגן במדים הכחולים, אחרי עונת 2017/18, שהתחילה בקול תרועה רמה עם החתמת סגל נוצץ ועמוס כוכבים, והסתיימה במפולת ניהולית, הלנת שכר ופירוק.
"ההתחלה הייתה ורודה מאוד, היה סגל שחקנים מטורף עם שחקנים שנחשבים איכותיים גם בליגת העל", נזכר איצרין באותה עונה. "אם היה לנו היום את הסגל הזה היינו עולים ליגה עוד לפני הסיבוב השני. העסק לא התחבר על המגרש ואז התחילו גם הבעיות הכלכליות. הגיעו שחרורים שפגעו מאוד בקבוצה ואז הייתה תקופה של ארבעה חודשים שלא קיבלנו משכורת. כל השחקנים 'אכלו' את החסכונות. למזלי, אשתי מהנדסת והיא החזיקה את הבית כלכלית באותם ימים, אבל היו אצלנו שחקנים עם משפחות שהכדורגל הייתה המשכורת היחידה במשפחה וזה הוביל למצב קשה מאוד עבורם. הייתה תקופה לא פשוטה. לשמחתי לפני כשנה קיבלתי את הכסף שלא שולם לי באותה תקופה, דרך הביטוח הלאומי".
"אשתי החזיקה את הבית באותם ימים". איצרין בקדנציה הקודמת. צילום: צביקה ריז
כאחד שמכיר את הימים הקשים ההם של הפועל, איך אתה רואה את מה שקורה היום במועדון?
"היום זה סיפור אחר לגמרי בהפועל. קודם כל, יש פה את אבי יחיאל וטים פלוטקין, שאני יכול להגיד באופן אישי שלא חוויתי בכל הקריירה שלי מנכ"ל וסמנכ"ל ברמה כזאת, עם אוזן קשבת לצרכים של השחקנים. עם כל הניסיון שלי בכדורגל, אני יודע שזה לא דבר שהוא מובן מאליו. נקודה שמאוד עוזרת היא שאבי הוא שחקן עבר בעצמו והוא מבין את מה שעובר עלינו. לדוגמא, אחרי ההפסד באשקלון מול אשדוד, אני בטוח שאם המנכ"ל היה מישהו שלא בא מהכדורגל, הסיטואציה במועדון הייתה אחרת לגמרי עם צעקות ובלאגן, כי באמת לא נראינו טוב. אבל אבי נתן לשחקנים ולצוות המקצועי שקט תעשייתי וזה לדעתי היה סיבה מרכזית בניצחון על עפולה, שהצלחנו לבוא מפוקסים ולא היינו עסוקים באיך להתאושש אחרי שקיבלנו בראש כל השבוע. יש לדברים האלה השפעה אדירה על מה שקורה בקבוצה".
אחרי החוויה בפעם הקודמת שלך פה, לא חששת לחזור?
"לא חששתי. ראיתי שזה מועדון שעבר שינוי, ומוסר התשלומים שלו הוא כמו שצריך. המתקן של הקבוצה היום מדהים, אני זוכר שבעונה הקודמת שהיינו פה התאמנו על דשא סינטטי שהיה רותח בקיץ והיינו צריכים להתחיל את האימון ב-7 וחצי בבוקר. היום זה סיפור אחר לגמרי. למועדון הזה מגיע להיות ברמות הכי גבוהות, מעבר לאנשים האיכותיים שמנהלים את המועדון, והמסורת והקהל שתמיד היו למועדון הזה, השחקנים גם מקבלים תנאים סופר ראויים לשחקן כדורגל. העונה הזאת היא לגמרי התיקון עבורי אחרי הקדנציה הראשונה".
אהבה ממבט ראשון
איצרין החל את הקריירה במחלקת הנוער של הפועל תל אביב והיה חלק מכל הנבחרות הצעירות של ישראל. עלה לבוגרים של האדומים בגיל מוקדם, אך לא הצליח להשתלב והחל בנדודים – עונת השאלה עם ערן זהבי בהפועל רמת השרון, ולאחר מכן קדנציות בהפועל אשקלון, הפועל ירושלים, הפועל פתח תקוה, הפועל כפר סבא והפועל רעננה. "כשהייתי צעיר חשבתי שאשאר הרבה שנים בהפועל תל אביב, אבל הטעות הייתה שעליתי מוקדם מדי לבוגרים, ועוד בתקופה מלאת שינויים במועדון. לא מצאתי את המקום שלי והתחילו הנדודים, שהיום בדיעבד אני חושב שהם היו טעות. לרדת מהפועל תל אביב בליגת העל לרמת השרון זה היה דבר לא קל. הרגשתי פספוס שלא חזרתי להפועל תל אביב, אני חושב שיכולתי להגיע למקומות הרבה יותר גבוהים בקריירה שלי, המזל לא תמיד היה בצד שלי. אבל אני לא מצטער, יש לי הספק של חמש עליות ליגה, וזה משהו שאני מאחל לכל כדורגלן".
קשה לפספס את העובדה שאיצרין, המתגורר בחיפה, נהנה בהפועל פתח תקוה. הוא חלק מחבורת השחקנים בסגל שמגיעים יחד מהצפון לאימונים ולמשחקים, והחיבור בין כל שחקני הסגל בעונה הזאת היה מהיר מאוד. "אחרי האימונים אנחנו יושבים ביחד במתחם ואוכלים, זה משהו שבליגת העל אין אותו. זה מגבש את הקבוצה מאוד ועושה אווירה טובה. התגבשנו מאוד מחוץ למגרש, יש לנו קבוצת וואטסאפ מאוד פעילה של השחקנים וזה באמת אחד מחדרי ההלבשה הטובים שחוויתי. חדר הלבשה שנותן כבוד אחד לשני, המבוגרים לצעירים ולהפך וזה לא מובן מאליו. היום בכדורגל כל אחד מחפש את הכבוד האישי שלו וכיף לראות שפה זה אחרת".
"אחד מחדרי ההלבשה הטובים שחוויתי". איצרין עם מתן גושה ורן ואתורי. צילום: סער כרמלי
אחרי ארבעה משחקי ליגה ללא ניצחון, איצרין היה בורג מרכזי ב-0:2 על הפועל עפולה ביום שני, עם בישול נהדר לירדן כהן בשער הראשון. "הייתה הרגשה מצוינת לחזור לנצח אחרי ארבעה משחקים והכי חשוב זה שלא ספגנו, כי הכח שלנו זה המשחק ההגנתי כקבוצה", אמר איצרין. "ברמה האישית הרגשתי טוב במשחק, הייתי דומיננטי בחלק הקדמי ואני שמח שזה הביא בסוף למהלך של השער הראשון. אני שמח קודם כל ממשחק ההגנה שלנו, להצליח לספוג 14 שערים ב-19 מחזורים בליגה משוגעת כזאת זה לא מובן מאליו. גם בצד ההתקפי, אני חושב שאחרי שיש לנו את פיטר אוניקצ'י, רועי זיקרי ועוז פרץ, אנחנו שווים לפחות גול בכל משחק".
מה גרם לך לחתום בקיץ בהפועל, כשעוד הייתה אמורה לשחק בליגה א'?
"עופר פנה אלי בקיץ וקבענו לדבר. ישבנו ודיברנו במשך שעתיים ופשוט התאהבתי בו. להגיד שאני אתן עבורו מעל ומעבר זה לא מספיק, אין מילה שיכולה לתאר את ההערכה שלי אליו, הוא אחד האנשים המדהימים שהכרתי בכדורגל. מעבר לזה, אני חושב שהמערך שעופר משחק איתו מתאים מאוד לסגל הזה. העובדה שיש שלושה בלמים משחררת את המגנים לעשות עבודה התקפית, במקביל לזה שאנחנו מקבלים גם שקט הגנתי מהבלמים, יחד עם מוחא באדיר שהוא גם ברומטר רציני במשחק ההגנה שלנו. במערך של 4-3-3 לדוגמא, המגנים צריכים לעסוק בעיקר בדברים הגנתיים, אבל עם חמישה שחקנים מאחור השלישייה הקדמית שלנו גם מקבלת הרבה יותר חופש. יש לנו בסגל בלמים מצוינים שאני חושב שיגיעו מאוד רחוק בקריירה שלהם אם יתמידו וימשיכו ככה, וכמובן שוער שמבחינתי הוא ההפתעה הכי גדולה בשנה הזאת. לא שיחקתי איתו אף פעם ואני חייב להודות שגם כששיחקתי מולו לא ממש התעמקתי ביכולת שלו, אבל העונה מבחינתי אם יש שחקן החודש, אז הוא שחקן כל החודשים".
"פשוט התאהבתי בו". טסלפפה. צילום: סער כרמלי
הקבוצה היום שש נקודות מעלייה ושש ממבחנים, איזה חלק של הטבלה יותר מתאים לקבוצה לדעתך?
"אני משתדל לא להסתכל גבוה ולהישאר ממוקד במטרה שהיא להגיע לפלייאוף העליון. הליגה מאוד צפופה השנה, והייתי בטוח לדוגמא שבני יהודה ידהרו לעלייה אבל זה לא קורה בינתיים. הליגה מאוד שיוויונית וכל קבוצה יכולה לעשות רצף ניצחונות ולעוף קדימה. אני אסתפק בתור התחלה בפלייאוף עליון, משהו שלא היה פה הרבה שנים והוא המטרה הראשית שלנו העונה. אנחנו מאמינים בעצמנו שאנחנו יכולים לעשות את זה".
לסיום, אתה מחזיק בחוזה גם לעונה הבאה בהפועל, רואה את עצמך מסיים את הקריירה במועדון?
"הלוואי, מהצד שלי אני מאוד רוצה את זה. מבחינה גופנית אני מרגיש מעולה, שומר על אורח חיים ספורטיבי במלוא מובן המילה ומבחינה פיזית אני מרגיש שאני יכול לתת עוד 3-4 שנים טובות בכדורגל. מבחינתי אשמח מאוד לעשות את השנים האחרונות שלי בקריירה בהפועל פתח תקוה".
