למרות ששיתוף הפעולה הקודם שלו עם עופר טסלפפה לא הלך כמתוכנן, המאמן ואוהד רבינוביץ' איחדו כוחות הקיץ במדים הכחולים ושני הצדדים מרוצים מאוד. בראיון מיוחד מספר הקשר על השיפור שהוא מרגיש ביכולת שלו העונה, החוויה הלא פשוטה אחרי שנרכש על ידי אשדוד ועל התחביב שגורם לו להגיע חד יותר למשחקים
אוהד רבינוביץ'. צילום: סער כרמלי
בעונה שבה ישנו קשר מיוחד בין הקהל של הפועל פתח תקוה לבין השחקנים, ישנו שחקן מרכזי שנראה שנשאר מעט מחוץ לאור הזרקורים. למרות שהוא אחד השחקנים החשובים בסגל של עופר טסלפפה ויש לו ברזומה שלושה שערים שהיו שווים נקודות העונה, אוהד רבינוביץ' נראה מאופק יותר בכל הקשור לחגיגות והקשר עם הקהל הכחול. "גם בחיי היום-יום אני יותר ביישן", מודה רבינוביץ' בראיון לאתר הרשמי. "הקהל של הפועל מדהים ואני חושב שהוא ערך מוסף משמעותי בליגה הלאומית ויכול להיות כזה גם בליגת העל, שיש שם הרבה קבוצות שיש לנו קהל גדול וטוב משלהם. בגלל העוצמה של הקהל, כל שחקן בקבוצה עולה בהתרגשות ורצון גדול יותר להרשים. הקהל שלנו באמת מדהים, ברמה שאני אומר וואו לפעמים".
רבינוביץ' נמצא בתקופה מקצועית טובה. בשבוע שעבר הוא הבקיע שער ניצחון דרמטי בדקה ה-90 שהשלים מהפך של 1:2 על סקציה נס ציונה, וארבעה ימים לאחר מכן בישל את השער השני של רועי זיקרי ב-2:3 על אום אל פאחם. "הייתה הרגשה מדהימה אחרי השער מול נס ציונה", הוא נזכר. "אפרופו הקהל, בטח שמת לב שאחרי הגול כל שחקן רץ בנפרד לחגוג עם הקהל כאילו הוא הבקיע בעצמו. אני נראה הכי רגוע שם, מעודד מהצד (צוחק)".
"הרגשה מדהימה". השחקנים חוגגים עם רבינוביץ' את שער הניצחון על נס ציונה. צילום: סער כרמלי
שחקן אחר
גם בסגנון המשחק שלו, וגם כשמכירים אותו לעומק, מבינים שרבינוביץ' הוא דמות מעט שונה בנוף הכדורגל. במקביל לקריירה ככדורגלן, הוא לומד לתואר ראשון בניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה והוא חובב גדול של ספרים. "אני חושב שקריאה מאוד מחדדת את הראש, את החושים ואת היצירתיות", הוא מסביר. "אני קורא הרבה במהלך השבוע ואני מרגיש שזה תורם לי גם לכדורגל. אתה מקבל תובנות והראש נשאר צלול וחד יותר".
רבינוביץ', בן 25, מתגורר עם ההורים בנוף הגליל, בה גם נולד וגדל. בזוגיות עם לורן בארבע וחצי השנים האחרונות. גדל במחלקת הנוער של הפועל נוף הגליל (הפועל נצרת עילית דאז), שאצטדיונה הביתי בגרין נמצא מרחק של חמש דקות הליכה מביתו. אחרי שעבר בכל קבוצות מחלקת הנוער של המועדון, רבינוביץ' עלה לבוגרים של נוף הגליל עם המאמן עידן בראון, שהכיר אותו עוד ממחלקת הנוער של הקבוצה הצפונית. רבינוביץ' רשם עונת בכורה מצוינת, ונרכש בסיומה על ידי מ.ס אשדוד בסכום של כ-300 אלף שקל בחוזה לחמש שנים, בעסקה שכללה גם את אביב סולומון שמשחק היום בהפועל באר שבע.
הספרים עושים אותו חד יותר. רבינוביץ'. צילום: סער כרמלי
אלא שרבינוביץ' התקשה להשתלב בעיר הנמל ולאחר מספר חודשים בהם מיעט לקבל הזדמנויות, הושאל להפועל עכו. בסיום העונה חזר לאשדוד, שוב לא קיבל הזדמנות, והושאל חזרה למועדון הבית שלו מנוף הגליל, שם כבש שמונה שערים, כשהקבוצה הייתה קרובה מאוד לעליית ליגה אותה פספסה ברגע האחרון. "אתה עושה עונה טובה בהשאלה, כובש שמונה שערים ואתה חוזר לקבוצת האם שלך ומצפה להזדמנות", אומר רבינוביץ' על התקופה ההיא. "הייתי בטוח שהפעם אקבל הזדמנות, אבל גם אז זה לא קרה. למה זה לא קרה? זאת תעלומה שנשארה איתי עד היום, יכול להיות גם שזה באשמתי".
רבינוביץ' שוב הושאל, הפעם להפועל רמת גן, בה סיים את העונה ובמדיה התחיל גם את העונה שלאחריה, 2020/21, אז הגיע עופר טסלפפה לקבוצה. "לקבוצה הלך פחות טוב, וגם לי", הודה רבינוביץ'. "לא הצגתי את היכולת שאני מסוגל ודרכינו נפרדו בינואר. עברתי להפועל ירושלים, ומאז עופר תמיד אומר לי שהוא המאמן היחיד ששחרר שחקן ועונה לאחר מכן החתים אותו שוב". למרות שהקבוצה עלתה לליגת העל, גם בירושלים הדברים לא הלכו לרבינוביץ' כמו שתכנן והוא לא הרגיש משמעותי כפי שציפה להיות. הפרידה בקיץ הייתה ברורה מאליה.
התאכזבת?
"ברור שבתור שחקן אתה רוצה להתקדם. במיוחד כשהקבוצה עולה ליגה, אתה רוצה לעשות את קפיצת המדרגה ואומרים לך 'לא'. אבל האמת שאני משתדל לא להסתכל על העבר ולא מנסה לחשב אם קיבלתי החלטות נכונות. אני שלם עם המצב שלי ועם המקום שאני נמצא בו כרגע. אין לי חרטות ואין לי רגשות לא נעימים לא על אשדוד ולא על הפועל ירושלים. אני באמת מאמין שזה תלוי אך ורק בי ובצורה שבה אשחק. אם אני צריך להגיע לליגת העל אני אגיע, ואם לא אז הכל עלי".
חבורת הצפון
רבינוביץ', אשר חתם בקיץ לעונה אחת בהפועל, הוא אחד מארבעת השחקנים שמגיעים באופן קבוע יחד לאימונים ומשחקים, כאשר יחד איתו נמצאים גם ירדן כהן, אופק פישלר וחיים איצרין. "האמת שזה משהו שאני חווה בפעם הראשונה", מספר הקשר על החוויה המשותפת. "יש בזה הרבה יתרונות. קודם כל יש עם מי לחלוק, לשתף ולשפוך את הלב. וכמובן שעוזר מאוד שמדובר בשחקנים מנוסים שיש לי הרבה מה ללמוד מהם. זה יוצר אחדות בקבוצה וזה בא לידי ביטוי בחדר ההלבשה. כולם מגובשים ומי שלא משחק עובד קשה כדי להוכיח שהוא כן צריך לשחק. אין פרצופים ואין יותר מדי אגו".
"יש עם מי לשפוך את הלב". רבינוביץ' עם ירדן כהן. צילום: סער כרמלי
האמנת בקיץ שדווקא אחרי התקופה המשותפת הפחות טובה שלכם, תגיע פניה מטסלפפה? "המצב בקיץ לא היה ברור, ולא היה ידוע באיזו ליגה הפועל תשחק. ברגע שנודע שהקבוצה בלאומית, מיד נוצר הקשר והדברים הסתדרו מאוד מהר. כשאתה שומע שמועדון כמו הפועל פתח תקוה מעוניין בך, עם כל מה שבא עם הקבוצה הזאת – מסורת וקהל, אתה מבין שזאת הצעה שאתה לא מקבל כל יום. התרגשתי מאוד לקבל את ההצעה מהמועדון הזה. חוץ מזה, יאמר לזכותו של עופר שהוא האמין בי וידע שאני מסוגל להרבה יותר. לא רק שהוא הביא אותי, הוא גם נותן לי היום את הכלים לבטא את עצמי בצורה הטובה ביותר. עופר יחד עם העוזר אייל ברוך ומאמן הכושר רותם בר יוסף נותנים לי את כל מה שאני צריך בשביל להוציא מעצמי את הטוב ביותר". האוהדים מתחברים לסגנון המשחק האלגנטי שלך ואתה זוכה ללא מעט מחמאות.
"אני חושב שהעונה אני מצליח להביא את עצמי ואת היכולות שלי לידי ביטוי, גם הגנתית וגם התקפית. באופן אישי אני מרגיש בכל עונה שהמטרה שלי היא להתקדם עוד קצת. אני מאוד שמח שהדברים מסתדרים לי ולקבוצה ואנחנו עושים דברים יפה, אני רק מקווה שנמשיך ככה ואפילו טוב יותר".
סגנון משחק אלגנטי. צילום: עדי ברקוביץ'
שתי הקבוצות האחרונות ששיחקת בהן היו קבוצות אוהדים, איך אתה רואה את ההבדל מהצד של השחקן בין מועדונים בבעלות הקהל לבין כאלו בבעלות פרטית?
"אני חושב שבעלות אוהדים היא דבר מבורך. מרגישים שההנהלה והאוהדים הרבה יותר מחוברים לקבוצה, ומרגישים את זה גם בעניין מסביב. גם בירושלים וגם כאן, מדובר בשתי קבוצות שהקהל מאוד דוחף ומשמעותי. האוהדים מגיעים ועוטפים אותנו בכל משחק וזה משפיע על השחקנים. לפעמים שחקן יכול לעלות בשאננות או בחוסר מוטיבציה אבל הוא ישר מבין שהוא צריך להתעורר כי אתה שומע את הקהל נותן הכל ביציע. האנדרנלין עולה ואין יותר כיף מזה".
